כשאת חושבת על לידה, האם עולה בדמיונך הסצנה מהסרטים, בה היולדת שוכבת על גבה, על המיטה, והרופא שולף מבין רגליה את התינוק ומכריז חגיגית: "מזל טוב גברת, יש לך בת"? השכיבה על הגב, אף שהיא מצטלמת היטב בסרטים, איננה בהכרח התנוחה המיטבית ללידה. במרבית המקרים, דווקא תנועה מרובה תסייע למהלך הלידה, תקל על הלידה ותזרז אותה. לכן אנו שואפים להימנע ממצב סטטי, ומשתדלים לשנות תנוחות - בשכיבה, בישיבה ובעמידה.
תעלת הלידה, דרכה יוצא התינוק לאוויר העולם, איננה צינור ישר. התינוק צריך לפלס את דרכו במעבר הצר ולהתאים את חלקי גופו לחלק הצר ביותר בתעלה, שהוא הספּינות: שתי עצמות בולטות באגן (ר' תמונה). כדי שיצליח לעבור בצורה החלקה ביותר, עליו להיכנס עם הראש (בחלקו הצר). כשמגיעות הכתפיים בעקבות הראש, עליו להסתובב ולהבריג את עצמו כדי לעבור במקום הצר.
על מנת שתנועת ההתברגות תהיה טובה ויעילה, חשוב שהיולדת תהיה בתנועה (בעיקר תנועות מעגליות). התנועות של האמא מבחוץ יעזרו לתנועות של התינוק מבפנים, וכך הלידה תתקדם טוב יותר ותהיה קצרה יותר.
צירי הלידה הם פעולה של התכווצות הרחם, שמטרתה לדחוף את התינוק בתעלת הלידה. הכיוון של התכווצות הרחם הוא קדימה, ולכן שכיבה על הגב פועלת נגד כיוון הלחץ של הציר, שכן אז הרחם יתכווץ כלפי מעלה, נגד כוח המשיכה. דבר זה פוגם ביעילות של הצירים, ומקשה על ההתמודדות עימם.
נשים רבות העידו שברגע שהתחילו לזוז בזמן הצירים, ההתמודדות עם הכאב הפכה קלה יותר. התגובה הראשונית שלנו, כשאנו מרגישים כאב, היא להתכווץ. אבל אם ננסה לנוע בזמן הכאב, נגלה שקל יותר להתמודד עם הכאב בתנועה.
התערבות רפואית עלולה להידרש במקרים שבהם הלידה נתקעת. כיוון שתנועתיות מסייעת לקדם את הלידה, היא מקטינה את הסיכוי שיהיה צורך בהתערבות רפואית - מלידת וואקום ועד ניתוח קיסרי.
התנועתיות יכולה להתבצע באופנים שונים, ולכל יולדת מתאימות תנוחות ותנועות שונות. כדאי גם להחליף את התנוחות והתנועות במהלך הלידה. להלן מספר דוגמאות לתנוחות אפשריות: